|
|
בדומה להצעה של ברמן להתחשב רק במונחים לשוניים בעלי אותה הוראה לקסיקלית , עלתה טענה דומה בנוגע לאנלוגיה בכלל ( ולא רק בהקשר הלשוני ) . במאמר מתודולוגי מאתגר טען פאול נובל שיש לראות בעקיבות האנלוגיה שבין שני סיפורים את אחת מהאינדקציות לקביעת סבירות האנלוגיה . כלומר , הרכיב הספרותי צריך להיות מקביל לאותו רכיב ספרותי בסיפור המקביל לכל אורך הקריאה . במאמרו הוא יצא כנגד האנלוגיה הספרותית שהציעו גארי רנדסבורג וקרייג הו ( , ( Ho שעל פיה סיפור יהודה ותמר ( בראשית לח ) מקביל למה שמכונה סיפור ' ירושת כיסא דויד ' ( שמ " א יא - מל " א ב ) . אחת מטענות נובל כנגד אנלוגיה זו היא שבה לדמות אחת בסיפור אחד יש יותר מדמות מקבילה אחת בסיפור מקביל . למשל , על פי צירוף ההשוואות אשר להן טענו רנדסבורג והו עולה שתמר בסיפור יהודה ותמר ( בראשית לח ) מקבילה הן לתמר אחות אבשלום , הן לאוריה , הן לבת שבע , הן לנתן , ואף לאישה התקועית , לפילגשי דויד ולאבישג . מצב זה , לטעמו של נובל , הוא מצב אבסורדי ולא סביר . ואולם , גם כאן יש לקחת בחשבון מקרים שבהם היפוך הדמויות באנלוגיה ממלא תפקיד ספרותי , והוא עצמו חלק ממגמת הזיקה ...
To the book |
|
|