סידור הנתונים בסיפור קשור בתהליך מסירת המידע ובהכרעה מתי יתוודע הקורא לאיזה נתון . מרחב הידיעה הקשור בטקסט הסיפורי נחלק לשני דיונים שונים : מה יודעות הדמויות המתוארות בסיפור ומה יודע הקורא . אלו כמובן שתי שאלות שונות לגמרי , גם אם לעתים ישנה זהות בין שתי התשובות . גם אברהם המבקש על הצלת סדום ( בראשית יח ) אינו יודע אם יש בעיר עשרה צדיקים , וכמוהו גם הקורא , אולם כשיעקב מוכיח את לבן על חוסר האמון שלו ועל כך שרדף אחריו על לא עוול בכפיו ( בראשית לא , לו – מב ) , חש הקורא חוסר נוחות , שהרי הקורא , היודע על דבר גנבת התרפים , חש שעל תלונת יעקב ' מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי ' ( לו ) יש ללבן תשובה טובה , אלא שלבן , כמו יעקב , אינו יודע זאת . אין צורך לומר שסיפור יוסף ואחיו כולו מושתת על הפער שבין ידיעת הדמויות את המתרחש ובין ידיעת הקורא , והתהליך שחווים אחי יוסף בדרכם להבנת המאורע שהם נוטלים בו חלק הוא הרי אחת מהמגמות העיקריות של הסיפור . בדוגמאות אלו ההסתרה קשורה בהתפתחות העלילה עצמה , שהרי רחל מסתירה את התרפים שלבן מחפש ; יוסף מסתיר את זהותו מהאחים . יש מקרים עדינים יותר , שבהם אין מדובר ב...
To the book