סוג ספרותי

בצד הגישה הסטרוקטורליסטית , שמאתרת את ' מבנה העומק ' של הסיפור , יש להזכיר גם את התרים אחר ' הסוג הספרותי ' של הסיפור ומתוכו טוענים למבנה יציב וקבוע של הסיפור . דברי ימיה של אסכולה זו בחקר המקרא מתחילים עם הרמן גונקל , שטען שאפשר להבחין בסיפורים שונים ( ובמזמורים שונים ) שיש להם מבנה משותף בשל היותם מימוש של ' סוג ספרותי ' ( Gattung ) משותף . לשם ביאור הדבר ניזכר בהזמנות לחתונה ( בעיקר לחתונות דתיות ) . אין צורך לומר שיש הרבה מן המשותף לסגנון הכתיבה של הזמנות אלו . רבות מן ההזמנות פותחות בהבאת פסוק ( לרוב ' עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים ' , ולרוב בחצי עיגול בראשה של ההזמנה ) . לאחר מכן בא ניסוח כמעט קבוע : ' הרינו שמחים להזמינכם להשתתף עמנו בשמחת נישואי בנינו היקרים ' ושמות החתן והכלה מופיעים זה בצד זה . גם נוסח המקום והזמן יציב בדרך כלל : ' החופה 37 לסיכום שיטתו של גונקל וחידושיו ראו ויסמן , גונקל . תיערך בעז " ה ביום [ ... ] באולם [ ... ] ' . ההורים חתומים בסוף ההזמנה , ותחת שמותיהם ייכתב ' אנא אשרו השתתפותכם עוד ליום [ ... ] ' או דבר דומה . כיצד כל הזוגות הנישאים סבורים שזו הד...  To the book