מרקם המילים

א . נוסחות פורמליות מקלות מאוד על מלאכת התיחום . יש נוסחות שגורות של פתיחה ( כדוגמת ' אחר הדברים האלה ' ) ושל סיום ( כדוגמת הסיום האטיולוגי ' על כן [ ... ] עד היום הזה ' ; קריאת שם למקום על שם המאורע , או חתימה עריכתית - ' ותשקוט הארץ ארבעים שנה ' ) . אמנם , ראוי לשים לב לבחירת הנוסחה הפותחת או המסיימת את הסיפור . ' ויהי איש אחד' ( שופטים יג , ב ; שמ " א א , א ) נותן תחושה של פתיחה חדשה לגמרי . לעומת זאת ' בעת ההיא ' או ' אחר הדברים האלה ' פותח יחידה חדשה , אולם בה בעת גם מעיד שיחידה חדשה זו קשורה במה שקדם לה ( כפי שהעיר רשב "ם בפירושו לתחילת סיפור העקדה בבראשית כב , א ) . ב . מילה מנחה או שדה סמנטי מלכד ( או כדברי פולק ' תרומה מבנית ' ) . אפשר להדגים את חשיבות הדבר מבעד לסיפור על גנבת הברכות ( בראשית כז ) . לנגטון - מחלק הפרקים - הכריע שהסיפור מסתיים בשליחת רבקה את יעקב לחרן ובדבריה ליצחק המתרצים את הליכתו ( שם , מו ) . את ברכת יצחק ליעקב כששלח אותו לחרן למצוא אישה ( בראשית כח , א – ד ) ראה לנגטון כפתיחת היחידה הספרותית הבאה ( כלומר כפרק חדש , פרק כח ) . ההיגיון שעומד מאחורי חלוקה זו ...  To the book