sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
את עצם השימוש במשחקי צלילים במקרא ניתן לראות בסיפור נחש הנחושת שעשה משה . לאחר שהתלוננו העם על ה ' ועל משה שאין להם תפריט מגוון דיו בעת הליכתם במדבר , ה ' שלח נחשים - שרפים שנשכו את העם : ' וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ' ( במדבר כא , ו ) . כבר בתיאור הנחשים הנושכים יכול הקורא לחוש במשחק צלילים עדין ( שלושה פסוקים לאחר מכן [ שם , ט ] ייאמר : ' והיה אם נשך הנחש את איש ' ) , אולם משחק המילים בולט עוד יותר בהמשך , במעשה משה . לשם ריפוי העם ה' ציווה את משה : ' עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי' ( שם , ח ) . בלשון הציווי משה התבקש לעשות ' שרף ' ולשים אותו על נס . והנה , בתיאור קיום הצו לא נאמר שמשה עשה ' שרף ' אלא ' ויעש משה נחש ' . ועוד , 1 לדיון רחב בעניין ולחלוקה לקטגוריות שונות ראו אלונזו - שוקל , פואטיקה עברית , עמ' . 33 – 20 כמובן , אתגר התרגום ניצב בשיאו לנוכח משחקי מילים כאלו , כפי שאלונזו- שוקל מעיר בצדק ( שם , עמ ' . ( 33 בובר ורוזנצווייג היו רגישים לדבר זה באופן מיוחד בתרגום המקרא לגרמנית שלהם , כפי שמעיר מאיר וייס ( בובר , דרכו ...  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help