'מותו של המחבר' ותחייתו

בקרב חוקרי הספרות קשה יהיה למצוא היום מי שעדיין אוחז בתפיסה שמרנית , שעל פיה הקורא נדרש להקשיב למחבר ולדלות את כוונותיו המקוריות . ' מות המחבר ' כלשון מאמרו הנודע של בארת ( משנת 1967 ) הוא כבר הנחת יסוד אצל מבקרי הספרות , והשאלה היחידה שעוד נותנים עליה את הדעת היא אם גם הטקסט מת ולא נותר אלא לבחון את תגובת הקורא , או שמא ניתן עדיין לדון בקיום טקסט אוטונומי . ואכן , גם הסיפור המקראי אינו יכול להימלט משאלות אלו , וגם פרשנות שמרנית תיאלץ להודות שאין לפניה אלא טקסט נרטיבי ולעתים קרובות אין לפרשן מושג מיהו מחבר הסיפור שלפניו . ניתן לדון הרבה במשמעות של ספר איוב אך קשה לומר דבר מה על כוונת מחברו - הן בשל העובדה הפשוטה שאיננו יודעים מי הוא , היכן פעל , מה תפיסת עולמו הרחבה , וכדומה , והן בשל העובדה ( המתמיהה כשלעצמה ) שבסופו של דבר השורה התחתונה של ספר איוב אינה פשוטה ונהירה . מבחינה זו קשה לדבר בספר זה גם על ' המחבר המשתמע ' , שהרי אך בקושי נשמע דברו באופן חד - משמעי . עם זאת , מאחר שיש לספר גם מגמה חינוכית , הרי שבעל כורחנו עלינו לתור אחר הלקח שלו או מוסר ההשכל הנובע ממנו . ארגון הפרמטרים ה...  To the book