המרכז לחינוך סביבתי "תוצרת חירייה": העיסוק בפסולת כמודל לשינוי חינוכי תרבותי

עידית אלחסיד על חירייה להפוך אפוא לא רק לאתר טבעי אלא להצהרה תרבותית . עליה להיתפס לא רק כנוף אלא כאובייקט , כציון דרך , כאיקונה בעלת משמעות לאומית [ ... ] סיפוק מיוחד גורמות גם עיניהם הקורנות של המבקרים כשהם מבינים שניתן להפוך פסולת לטבע . טבע מתורבת ומעניין . ( וייל , 2010 ) מבוא בשנים 2012 - 2004 עמדתי בראש צוות ההקמה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה . האתגר הגדול שעמד לנגד עינינו היה להקים מוסד חינוכי תרבותי אשר יקדם את השיח ואת העשייה בפועל בנושא הפסולת בחברה הישראלית . עד לאותן השנים נתפס " הר הזבל" שבחירייה כמפגע תברואתי וכסמל ( אייקון ) לחידלון הלאומי בנושא הסביבתי : במשך חמישים שנה נערמו בחירייה 16 מיליון טונות של פסולת , ובעקבות כך התנשא בה " הר זבל " לגובה של כ - 60 מטרים . בתחילת הדרך דומה היה כי החזון שהצבנו לעצמנו - עשייתה של מזבלת חירייה לאתר אשר תרבות חדשה מתעצבת בו - הוא רחוק ואינו מציאותי . מאז ועד היום , כעשור מאז נולדה היוזמה , פקדו את האתר למעלה מרבע מיליון מבקרים ; למרות הדימוי השלילי שהיה לו בעבר , זהו אחד ממיזמי החינוך הסביבתי הגדולים והחשובים בישראל . בפרק זה אני...  To the book