בין הרצוי למצוי: חינוך סביבתי במציאות מרובת תרבויות בישראל

איריס אלקחר מבוא : שינוי בהנחות היסוד של החינוך הסביבתי במציאות מרובת תרבויות ראיית החינוך הסביבתי כתהליך המקדם הבנה של קשרי הגומלין אדם-סביבה - חברה , כמו גם פעולה למען הסביבה , הופיעה כבר בגישות החינוכיות המסורתיות אשר רווחו בראשית דרכו של החינוך הסביבתי בשנות השבעים והשמונים של המאה ה - . 20 עם הזמן הוחלפו בהדרגה הגישות המסורתיות בדרישה מפורשת לשילוב קבוצות תרבותיות מגוונות בשיח הסביבתי ; שילוב כזה מצריך דיון בסוגיות שעניינן זכויות אדם , שוויון בזכויות וצדק חברתי . סוגיות אלו החלו להופיע בשיח הסביבתי בשנות התשעים של המאה הקודמת כחלק מגישות חינוכיות חדשניות , כמו למשל גישת החינוך לקיימות . ( Stevenson , 2006 ) בשנת 2001 הכריזה ועידת אונסק " ו כי רב - תרבותיות היא יסוד רביעי של פיתוח בר-קיימא , המוסיף רובד אינטלקטואלי , מוסרי ורוחני ליסודות הסביבתיים , החברתיים והכלכליים : " רב - תרבותיות נחוצה למין האנושי כמו ששונות ביולוגית נחוצה לטבע " ( . ( UNESCO , 2001 כיום יש הסכמה רחבה בקרב מחנכים סביבתיים כי גישות חינוכיות אשר מטרתן היא לקדם עקרונות של קיימות בחברה , משלבות באופן הראוי ביותר ...  To the book