ד. פעולת עריכה מחוץ לירמיה

נראה כי לפנינו הזדמנות לשחזר תהליך ביצירת ההיסטוריוגרפיה המקראית בימי בית שני . לווידויים הייתה ככל הנראה אחיזה בליטורגיה בת הזמן , במקדש ומחוץ למקדש . יש מקום לשער שהתפיסה ההיסטוריוגרפית הייחודית הזו בפולחן החלה 20 ובעיקר ביחסה של עריכה זו למאבק שבין הגולים והנשארים . ראו בייחוד : ניקולסון , דרשה לגולים , ובעקבותיו רבים אחרים . 21 על תפקידה הפרשני של העריכה הדויטרונומיסטית בספר ירמיה עמדו בדרכים שונות ברייט ( ירמיה , ( אשר הבחין בגרעין ירמייני בתוך פרשות דויטרונומיסטיות ועמד על תפקידה המבאר של עריכה זו , וכן מקיין ( ירמיה , ( אשר אחד המניעים המרכזיים לדעתו להיווצרותו של ספר ירמיה כ'קורפוס מתגלגל' ( rolling corpus ) לפי שיטתו , הוא המניע הפרשני . אולם מקיין , שראה את היווצרותו של הספר כתהליך רב שלבי אשר אין למצוא בו שיטתיות , לא בחן את המגמות הפרשניות לאורך הספר , אלא ביחידות בודדות בלבד . בניגוד לחוקרים אלו , נוטים רבים כיום להפריז בהיקפה של העריכה הדויטרונומיסטית של הספר , ומוצאים שברובו הוא יצירה מאסכולה זו . אלה נוטים להתמקד באידאולוגיה המשתקפת מעריכה זו , ומזניחים את טיבה הפרשני ....  To the book