|
|
כאמור ( עמ' ( 117 סימנים שונים מעידים על איחור העריכה הדויטרונומיסטית ביר' לז - מד לתקופה הפרסית . הביטוי המרכזי לכך הוא הקרבה לסגנון הווידויים מימי בית שני ולרעיונות המצויים בהם , ואולם קיימים גם סימני איחור לשוניים אחדים , המעידים על השפעת לשון בית שני על המחבר . יש לעיין מחדש לאור זאת בעריכה בשאר פרקי הספר ולבחון האם גם בהם ישנם סימני איחור מעין אלו . עיון בפרשיות נוספות בספר תומך בהצעה שלפיה העריכה נעשתה ( בחלקה לפחות ) על רקע תפיסות שרווחו בימי בית שני ואף על רקע עניינים שעמדו במרכז מחלוקות ומאבקים באותה תקופה . שני מקרים כאלו הם הקריאה לשמירת השבת ביר' יז , והנבואה על שחרור העבדים ביר' לד , אשר נערכו ככל הנראה על רקע חשיבותם של שני העניינים הללו במאה ה' לפסה"נ . אף שהנאום אודות חשיבות שמירת השבת ביר' יז , יט-כז קרוב מאוד בסגנונו לקטעים נוספים בספר שיצאו מתחת ידי העריכה הדויטרונומיסטית , חוקרים רבים ישראל ויהודה אלא הוא עקרון החל גם על שאר גוים , כמפורש בנאום הדויטרונומיסטי ביר' כז , א-יא שלפיו קורא הנביא למלכי האזור לעבוד את מלך בבל . גם במקרה זה התאימה העריכה נבואה קיימת לרעיונו...
To the book |
|
|