ב. מגמת העריכה: אזהרה, סירוב וחורבן

הנימוקים לחורבן יהודה בלז , ב : " ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי ה' אשר דבר ביד ירמיהו הנביא , " קרובים בסגנונם ובתוכנם לנימוקים לירידה מצרימה , לאחר הסירוב להקשיב לדברי הנביא במג , ד : " ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם בקול , " ... ה' ובמג , ז : " ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול . " ה' הקרבה הסגנונית בולטת בחלוקה המשולשת של הנמענים בפרקים לז , ב ; מג , ד : לז , ב : "ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי " ... ה' מג , ד : "ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם בקול " ... ה' אמנם מרכיבי הקבוצה במג , ד עולים מתוך הסיפור הכללי על הירידה מצרימה ( אשר אינו קשור לירמיהו ; ראו : מא , יא-יד , ( אולם סידורם זה לצד זה לפי היררכיה , מיוחד לפסוק זה . על כן נראה שהסדר במג , ד מושפע מן הנוסחה הקבועה , מעין זו שבפרק לז , ב . לאור הקרבה הסגנונית ביניהן , ולאור דרך העיבוד שלהן , ניתן לייחס את ההערות הללו לעורך אחד . אלו יוצרות מסגרת המדגישה את מגמת העריכה העיקרית של פרקים אלו : להסב את הסיפור על קורות יהודה בימיה האחרונים לסיפור על החורבן ותוצאותיו הנובע מטעות מרכזית של אנשי יהודה ...  To the book