מעמד וחרדת ההיסטוריה: על הרטוריקה המעמדית במשנתם של דוד בן-גוריון ומאיר יערי

שי גינזבורג בפתח חלקו הראשון של המניפסט של המפלגה הקומוניסטית מכריזים קרל מרקס ופרידריך אנגלס כי " ההיסטוריה של כל חברה עד כה היא היסטוריה של מלחמת מעמדות " . משפט זה היה אבן הראשה של השיח הפועלי הכללי למן השליש האחרון של המאה התשע - עשרה ונר לרגלי תנועת העבודה ומפלגות הפועלים הארץ - ישראליות במאה העשרים . אולם עבור האחרונות היה במשפט זה ובשיח שהוא מכונן גם קושי עקרוני . קושי זה נבע לא רק מחוסר התואם או אף הסתירה בין המטרות הפועליות למטרות הלאומיות , כפי שיש הטוענים , אלא גם מתפקידה של ההיסטוריה בנוסחה של מרקס ואנגלס . חוקרים כבר הצביעו על האי -נחת שעוררה ההיסטוריה היהודית בשיח הציוני . להלן אטען כי לא רק באי - נחת עסקינן אלא בחרדה של ממש מפני ההיסטוריה , חרדה שעיצבה את תפיסת המעמד בשיח הפועלי הארץ - ישראלי . ואכן , שאלת המעמד בשיח זה היא למעשה שאלת ההיסטוריה , או ליתר דיוק - שאלת היחס בין היהודים כפרטים וכקיבוץ לאומי לבין ההיסטוריה ושאלת משמעותו ההיסטורית של המפעל הציוני בארץ ישראל . מרקס ואנגלס קישרו בין המעמד לבין ההיסטוריה האנושית . לאמתו של דבר , הם קישרו בין ההיסטוריה לבין " מלחמ...  To the book