ב. ידידים אפריקנים ואחרים: בין התנשאות להזדהות

קונסול ישראלי הוצב באקרה , בירת גאנה , בנובמבר ; 1956 שנה אחר כך נשלח לשם שגריר , אהוד אבריאל , ובתוך שנים אחדות יצרה ישראל קשרים עם עשרות מדינות ומדינות-שבדרך . ( Levey 2001 ) בן-גוריון קיווה כי מדיניות "ברית הפריפריה" תאפשר לישראל לפרוץ את בידודה הדיפלומטי , הגיאוגרפי והכלכלי על ידי יצירת קשרים אסטרטגיים עם מדינות "המעגל השני" שמעבר ל"מעגל הראשון" של המדינות הערביות העוינות לישראל . ואולם הברית נתפסה גם כחובה מוסרית המשקפת את שותפות הגורל בין ישראל למדינות אפריקה . "כמוהן פרקנו מעלינו עול שלטון זר ; כמוהן היינו צריכים ללמוד בעצמנו איך לגאול את הארץ , " כתבה גולדה מאיר , אז שרת החוץ , באוטוביוגרפיה שלה , בפרק "ידידים אפריקאים ואחרים : " "לא יכולנו להציע לאפריקה לא כסף לא נשק , אבל מצד שני היינו נקיים מן הכתם של נצלנים קולוניאליים מפני שבאפריקה לא ביקשנו למצוא אלא ידידות בלבד . " מאיר לא הכחישה את היתרונות הדיפלומטיים המידיים שהיו טמונים בתמיכה זו , אך לטענתה , "הסיבה העיקרית ל'הרפתקה' האפריקאית שלנו היתה שהיה לנו משהו שאותו רצינו למסור לאומות שהיו צעירות יותר ומנוסות פחות אפילו מאתנו"...  To the book