רציונליות הומניטרית חדשה

העדות לבין מעשה הסנגור . ברצוני להראות שההומניטריזם " ללא גבולות " קידם והנהיג פרקטיקה של עדות שלא הסתכמה רק בחשיפה מילולית או ויזואלית של סבל מרוחק , אלא גילמה , באופן מהותי פי כמה , תפיסה חדשה של משברים וקורבנות ושל הפעולה המתבקשת לנוכח התרחשותם . אחד הביטויים הסמליים להתגברות המודעות למגבלות הפעולה ההומניטרית בשנות התשעים היה החלטתו של הסניף הצרפתי של רופאים ללא גבולות לסגור את תוכניות הסיוע שלו במחנות הפליטים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ( אז זאיר ) ובטנזניה כמה חודשים אחרי הג ' נוסייד ברואנדה . החלטתו של הארגון באה בתגובה למשטר הטרור שהשליטו האחראים לג ' נוסייד במחנות שאוכלסו בבני ההוטו ובתגובה לניצולו של הסיוע ההומניטרי כצינור הספקה וכמקור לגיטימציה למאבק החמוש שניהלו כנגד המשטר החדש ברואנדה . באופן שהיה חריג אף על רקע מקרים מוכרים אחרים שבהם הפעולה ההומניטרית נוצלה לרעה כדי לקדם סדר יום פוליטי , ארגנו האחראים לג ' נוסייד את בריחתם של כשני מיליון בני הוטו מרואנדה במקביל להתקדמות החזית הפטריוטית הרואנדית של אנשי הטוטסי שהובילה לסיום הג ' נוסייד , וזאת על מנת להקים ערי מקלט הומניטר...  To the book