מהמבע להתנסות

בשונה מעבודותיהם של ליוטאר ושל אגמבן , שפנו למושג העדות כדי לעגן בו מהלך פילוסופי שאינו מתעניין בעדות עצמה כמו בטרנספורמציה של האתיקה בעידן שלאחר אושוויץ , עדות : משבר העדים בספרות , בפסיכואנליזה ובהיסטוריה , ספרם החלוצי של שושנה פלמן ודורי לאוב , מתעכב על מעשה העדות כפי שהוא נפרש במגוון שדות ידע ופעולה . זהו בראש ובראשונה , אף שלא באופן בלעדי , ספר על עדויות , שעמוד התווך שלו הוא הקריאה המשולבת בטקסטים המצהירים על עצמם כעדויות ובטקסטים ספרותיים המתפרשים מחדש ככאלה . פלמן ולאוב מפתחים תיאוריה של עדות המבקשת לזרות אור על מכלול ממדיו - ההיסטוריים , הקליניים והפואטיים - של מעשה העדות , תיאוריה Chare , The Gap in Context , pp . 47 – 48 . 71 המבוססת על בחינתם בכפיפה אחת של יצירות בדיוניות ושל עדויות ניצולים . בעמודים הבאים אבקש לשחזר את טענותיהם המרכזיות של פלמן ולאוב ולעמוד על מבנה היחסים בין העדות לבין העניין הפוליטי שעולה מהן . בפרק הרביעי אחזור ואדון ביתר הרחבה בעמדתו של לאוב באשר לעדות ובהבדלים בין עמדותיהם של לאוב ושל פלמן , ואנסה להתחקות על הנסיבות וההקשרים שבהם התגבשה . הצורך לחשוב ...  To the book