כפי שראינו בפרק הקודם , תלמידיו של שלום וממשיכי דרכו קיבלו את תפיסתו בעניין המשמעות התיאולוגית של חקר הקבלה , ואף הם רואים עצמם כשומריה של הקבלה בתקופתנו וכפרשניה המוסמכים . כמו שלום , גם חוקרי הקבלה כיום ממעיטים לעסוק בחקר הקבלה במאה העשרים בכלל ובתקופתם בפרט ( אם כי בשנים האחרונות מופנית במחקר תשומת לב רבה יותר אל הקבלה המאוחרת ) , ורבים מחוקרי הקבלה כיום דוחים את ה " אותנטיות " של חלק מהתנועות הקבליות העכשוויות ואת הרלוונטיות שלהן למחקר המיסטיקה היהודית . עם זאת , קיימים גם הבדלים מסוימים בין גישתו של שלום לקבלה בת זמנו ובין יחסם של חוקרי הקבלה החדשים לקבלה העכשווית . הבדלים אלו נובעים הן משינוי במעמדה של הקבלה בשנים האחרונות והן ממגמות המחקר החדשות , . 29 וראו גם את דבריו במכתבו אל שוקן : " חשיבה נסערת מאד הובילה אותי , הן אל ספקנות רציונאלית ביותר לגבי נושאי הלימוד שלי והן לחיוב אינטואיטיבי של תזות מיסטיות שהיו נתונות על קצה הגבול הדק בין הדת לניהיליזם . הרי הביטוי המושלם שאין למעלה הימנו של הגבול הזה , שהוא תיאור מחולן של תחושת עולם קבלית לגבי אדם בן זמננו , הוא הוא - שבמאוחר יות...
To the book