ביקורת חריפה ונחרצת יותר ביטא שלום כלפי העיסוק בקבלה בחוגים אזוטריים לא - יהודיים , שפעלו במערב אירופה ובארצות הברית בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים . החל מן המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה התעורר בקרב חוגים שעסקו בתורות אזוטריות ואוקולטיות עניין רב בקבלה . חוגים אלו הציגו צורה חדשה של עיסוק בקבלה , שחוקר האזוטריקה המערבית ואוטר הנחראף כינה " קבלה אוקולטית " ( . ( Hanegraaff 2006 הקבלה האוקולטית התבססה במידה רבה על כתביהם של מקובלים נוצרים , ובעיקר על תרגומים ללטינית של ספרות קבלית , שנדפסו בסוף המאה השבע -עשרה באנתולוגיה הקבלה העירומה ( Kabbala Denudata ) של כריסטיאן קנור פון רוזנרות . אולם בניגוד לקבלה הנוצרית , המקובלים האוקולטיים של סוף המאה התשע - עשרה לא ראו בקבלה הוכחה לאמיתות הנצרות אלא תורת סוד אוניברסלית . ראשון העוסקים בקבלה מנקודת מבט אוקולטית היה אלפונס לואי קונסטן ( , ( Constant שכינה עצמו בשם אליפז לוי . לוי סבר שהקבלה היא חוכמה קדומה העומדת ביסוד המאגיה , האלכימיה ושאר תורות הנסתר , והיה הראשון שטען שקלפי הטארוט נושאים משמעות קבלית . הוא שילב בכתביו מוטיבים קבלי...
To the book