עולם , ותהליכי החילון או ההדתה חייבים היו להימשך עד לתחנה הסופית - עולם חילוני מרוקן מתכנים דתיים ומלא בתכנים חדשים , או לחלופין עולם דתי מיושן . עצירה באמצע גזרה על האדם חיי תלישות ואומללות . הנחות היסוד הללו , המאפיינות חיבורים אוטוביוגרפיים של אנשי ההשכלה - למשל חיבורו של ברנר שנזכר לעיל וחיבורו של משה לייב ליליינבלום חטאת נעורים , המתאר כיצד עזב את הדת בשנות השבעים של המאה התשע - עשרה - השתנו והתערערו בחלוף כמה דורות . ואולם , אף שהגדרתם הקוטבית של העולמות התעמעמה ואופי תהליכי החילון או ההדתה השתנה , נראה כי התפיסה הדיכוטומית ממשיכה להתקיים עד היום , באופן סמוי או גלוי . רבים מסיפורי המעבר המופיעים בספרות או בתקשורת מלווים בדרמטיזציה המחדדת את התפנית הביוגרפית של גיבוריהם , ומשרתת בדרך כלל את הצרכים האפולוגטיים של המספר , הזקוק להצדקה עצמית של עולמו . לא אחת מתוארת הדרך שעשו " חוזרים בשאלה" או " יוצאים לשאלה " כיציאה מעולם חשוך וצר של דת מדכאת אל עולם פתוח , מאפשר ונאור , וכהוכחה נוספת לצדקת הדרך החילונית ; ואילו דרכם של "חוזרים בתשובה " מתוארת כשיבה הביתה מעולם חשוך של פריצות ותלי...
To the book