ג. קיום חוקי שנת השמיטה ושנת היובל

מכל העדויות שבידנו מתברר שמנהגי שנת השמיטה ודיניה קוימו דרך קבע ושמירת השמיטה היתה נפוצה . מאז ומתמיד ידעו עובדי האדמה שפוריותה של הקרקע מותנית במחזור הזרעים — שנים שבהן האדמה לא תיזרע ( השוו לפילון , על החוקים לפרטיהם ב — ( 98 - 97 ושיש יתרון כלכלי לאגירת עודפים בשש שנים כדי שיהיה אוכל בשנה השביעית . מכאן עלה הצורך לכלכלה שנסמכת על אמצעי תשלום ( סוס ) , וכפי שהציגו הילדנברנד והופקינס , אם לא נזרעה האדמה בשנה השביעית , ואם נזרעו בה יבולים שונים בשש השנים , לא היתה כל סיבה שהשנה השביעית תהיה שנה של מצוקה כלכלית ( הופקינס , עמ ' . 201 על דברי הילדנברנד ראו נושא ד להלן ) . לעומת חוסר המידע על שמירת השביעית בימי בית ראשון , רבים המקורות על שמירתה בימי בית שני ( נחמיה י , לב ; מקבים א ו , מט , נג ; פילון מצוטט אצל אוסביוס , ההכנה האוונגלית ; 8 . 7 קדמוניות יב , 378 יג , 234 יד , 206 - 202 טו ; 7 מלחמת היהודים א 60 [ מהד ' ל ' אולמן , עמ ' [; 97 - 96 טקיטוס , היסטוריה 5 , 4 ) ובתקופה שלאחר החורבן , ואנחנו למדים שבשנת השמיטה נהנו היהודים מיבולים שגדלו במובלעות לא – יהודיות בארץ ישראל ונעזרו ב...  To the book