פרק כה היובל — התשובה הכוהנית לעוולות חברתיות

" והא רֶ ץ לֹ א תמכר לצמתת כי לי הא רֶ ץ , כי ג רִ ים ותושבים אתם עמדי . ובכל א רֶ ץ אחזתכם גאלה תתנו לא רֶ ץ " ( ויקרא כה , כג - כד ) . מילים אלה הן הבסיס ליובל . " הארץ " היא ארץ כנען , הארץ המובטחת , והמילה " אתם " מכוונת לבני ישראל . על בני ישראל לזכור שהם גרים בארץ , ושאלוהים הוא בעליה . אלוהים הוא " בעל הבית " ועם ישראל הוא " הדייר " . האלוהים , שהוא גם הבעלים , קבע ש " הארץ לא תימכר לצמיתות " . לכל אחד משבטי ישראל נקבעה נחלה בארץ ( במדבר כו ) , ונחלה זו נמסרה לשבט זה לצמיתות ( מילגרום , במדבר , עמ ' . ( 482 - 480 , 219 גם כאשר הנחלה נמכרת אפשר לשוב ולקבלה , " לגאול " אותה , ובכל שנת חמישים ( יובל ) האדמה חוזרת לבעליה המקוריים . גם בתרבויות אחרות במזרח הקדום היה נוהל שמיטת חובות והחזרת אדמה ממושכנת לבעליה ( ויינפלד , הווי חתי ) , בדרך כלל כאשר עלה לשלטון מלך חדש והמטרה היתה " למנוע את קריסת הכלכלה תחת עול כבד מדי של חובות אישיים " ( אדזרד , עמ ' , ( 225 אולם ברוב המקרים היה הנוהל מוגבל למקורבי המלך ( בר – מעוז ) ותלוי בגחמותיו . לעומת זאת , ליובל המקראי היו זמנים קצובים והוא חל ע...  To the book