החוק קשור קשר בל יינתק לסיפור , כלומר לנסיבות שהולידו אותו וכך , כפי שאראה להלן , כל שבעת החוקים הנובעים מהמקרה היחיד הנזכר של חילול השם ( פסוקים טו - כב ) , אף שהם כלליים בצורתם , הם קשורים קשר בל יינתק למסגרת הסיפורית שהם משוקעים בה ( פסוקים י - יד , כג ) . גם המילים הכלליות " משפט אחד יהיה לכם כגר כאז רָ ח יהיה " ( פסוק כב ) , החוזרות שוב ושוב בפסוקי ספר הקדושה ( ראו ויקרא יט , לד ; כד , כב ; שמות יב , מט ; במדבר טו , טו - טז ; והשוו שמות יב , יט , מח ; ויקרא טז , כט ; יז , טו ; יח , כו ; במדבר ט , יד ; טו , כט - ל ; והשוו גם יהושע ח , לג ; יחזקאל מז , כב ) , נוגעות תמיד למקרה שדן בו הפסוק . ] כד , יא [ מדוע אדם שקילל את אלוהים נתפס בחומרה כה רבה ? למה נחשבת עברה זו לנתעבת כל כך ? אני נוטה לקבל את מה ששמעתי מפי דוד נואל פרידמן בשיחה עמי : " קודם כול , איך ייתכן שאפשר לברך את אלוהים , שהוא עצמו מקור הברכה ? ... אולי יש כאן שריד מתפיסה פרימיטיבית שעל פיה אמנם יכלו בני האדם להשפיע ברכה על האל , כפי שהוא יכול להשפיע ברכה עליהם . יש בזה מההדדיות המקבילה לשיטת הקורבנות , ששורשיה נעוצים אי...
To the book