פסוקים כג-כה — זיכרון תרועה

מאז ומעולם נודעה למספר שבע משמעות מיוחדת ואולי מקודשת בהקשר של לוח השנה ושל שושלות יוחסין . לחודש השביעי נודע תפקיד מיוחד , ממש כמו ליום השביעי , לשנה השביעית ולשנת היובל ( סוף השבוע השביעי של שבע שביעיות השנים ) . יתרה מזאת , יש לשים לב לקביעה שהמנחות ביום הראשון של החודש השביעי כמעט כפולות מהמנחות של ראש חודש רגיל ( השוו במדבר כח , יא - טו ; כט , א - ו ) . מכאן שראש החודש של החודש השביעי מתייחס לראש חודש רגיל ( ולא ל " ראש השנה " ) , כשם שהיום השביעי מתייחס לימות השבוע ( שם , ג - י ) , ועל ידי כך נשמרת המחזוריות של שבע בלוח השנה הירחי . ואולם זה גורם משני בלבד לייחודו . מרכזית יותר היא קשירתו באופן הדוק של ראש השנה לחגים האחרים של החודש השביעי , יום הכיפורים וחג הסוכות ( ראו להלן ) . אין תמה שהחודש הזה מלא בחגים ( עשרה ימים שהם שליש החודש ) , שהרי זהו החודש היחיד שבא אחרי האסיף ולפני הגשמים . ואולם לא זה המכנה המשותף המחבר את החגים האלה ליחידה אחת , כפי שיוסבר להלן . בא רֶךְ , באלף הראשון לפסה " נ , נחגגו שני חגי ראש השנה : האחד בניסן ( החודש הראשון ) והאחר בתש רִ תו ( החודש השביעי )...  To the book