פסוקים כב-כו — דברי תוכחה לסיכום

כאן פן הקדושה מורחב לכל מערכת הכשרות , כך שספר הקדושה משלים את פרק יט . הכתוב מצהיר שהימנעות מאכילת בשר טמא חיונית להשגת הקדושה . זוהי מסקנה הגיונית : הטמא הוא ניגודו של הקדוש ואויבו המוסרי . זאת ועוד , ההבדלה של ישראל משאר העמים , הבדלה שנוצרת בגלל ההימנעות של בני ישראל מאכילת חלק גדול מממלכת החי שהעמים האחרים אוכלים , מסייעת להשלים את תהליך הבריאה האלוהי . על הקשר שבין הבדלה ובריאה אפשר לעמוד מתוך השימוש הרב בשורש בד " ל בסיפור הבריאה ( בראשית א , ד , ז , יד , יח ) . ההבדלה יוצרת סדר , וההבחנה בין הדברים חייבת להישמר כדי שהעולם לא יחזור לתוהו ובוהו . דברים אלה נכונים לטבע ובה במידה נכונים לבני האדם . ההבדלה של ישראל מהעמים היא תנאי בל יעבור לשמירה על הסדר בעולם האנושי . יתר על כן , חוקי הכשרות קושרים בין הבדלה לקדושה . הדוקטרינה של הקדושה מורחבת מתפיסת ההידמות לאל ( Imitatio Dei ) לתפיסת ההבדלה . כשם שקדושתו של האל היא דגם ומנדט לישראל , כך היא גם פעולת ההבדלה שלו , קודם כול בבריאת העולם ולאחר מכן בבריאת עם ישראל . ואולם ביחס לבריאת עם ישראל , הצו מחמיר יותר . בעוד הקדושה היא טבעו של...  To the book