|
|
מוחמד דנדמיב ( דנדמיב , עבדי מקדש חולים ) תיאר את מעמדם החוקי של זרים במסופוטמיה במאה השישית לפסה " נ : הם היו משוללי זכויות אזרח ולא יכלו להשתתף במועצת העיר ( פחרו ֻ ; במקום זה הקימו לעצמם מועצות משלהם , כגון המצרים תחת כמבוזי ; יחזקאל והזקנים [ יחזקאל ח , א ]) או להיות בעלי רכוש , ונאסרה עליהם הכניסה למקדשים הבבליים . למעשה , המקדשים לא היו מעוניינים במומרים או גרים שאתם יצטרכו לחלוק זכויות ; לא היתה המרת דת ממוסדת . לפיכך לא רק בישראל , אלא גם בכל מקום אחר במזרח התיכון הקדום הוחזקו הזרים כקבוצה אתנית נפרדת ונקלטו רק במשך הזמן בנישואי תערובת . ] יט , לג [ " בא רְ צכם " — אבל לא בגולה , שבה לישראל לא היתה כל סמכות . למעשה , המעמד של ישראל בגולה הוא מעמד של גרים , אותו מעמד שהיה לישראל במצרים ( ויקרא יט , לד ) , לאבות האומה בכנען ( בראשית טו , יג ; כג , ד ) ולמשה במדין ( שמות ב , כב ; יח , ג ) . ] יט , לד [ הציווי " ואהבת לו כמו ךָ " הוא מקבילו של פסוק יח ( " ואהבת לרעך כמוך " ) , וזו אותה המצווה , אלא שכאן המצווה היא מעשית , לא אפלטונית ( ולהאוזן , עמ ' ; 155 אליגר ) , היא מציינת במפו...
To the book |
|
|