|
|
המובן המילולי של הפסוק הוא איסור על תעלולים אכזריים — אמירת דברים מרושעים בנוכחות חירש או הכשלה של עיוור כדי שימעד . לכן התוספת " ויראת מא לֹ הי ךָ " לובשת משמעות מוגברת — אף על פי שהחירש אינו יודע שהעליבו אותו והעיוור אינו יודע מי פגע בו , אלוהים יודע ויעניש את העושה זאת ( שם ) . החיבה של ספר הקדושה להכללות מעדיפה הגדרה רחבה , " עלבון , התעללות , לעג " . ואכן , קשה להעלות על הדעת שספר הקדושה התכוון שאסור להניח מכשול רק לפני עיוור . סיום הפסוק בתוכחה " ויראת מאלוהיך " מלמד שהחלשים וחסרי הישע , כלומר החירשים והעיוורים , מקבלים את הגנתו של אלוהים . הזהרה זו ניתנת שוב בנסיבות דומות : בעניין הזקנים ( פסוק לב ) , במרמה בעסקאות נדל " ן ( ויקרא כה , יז ) , בריבית ( שם , לו ) בעושק וניצול שכר שכיר ( שם , לה - לו ; שוורץ , תורת הקדושה , עמ ' . ( 313 - 310 מכיוון שהחירש אינו יכול לשמוע את הקללה , אין הוא יכול לסכל אותה בברכה ( שופטים יז , ב ; תהלים קט , כח ; עבודה זרה ו , ע " א - ע " ב ; רמב " ם , ספר המצוות , לא תעשה שיז ; רמב " ן ) . חז " ל קבעו שאם אדם עיוור לנושא מסוים אין להשיא לו עצה שאינה...
To the book |
|
|