ב. המטרה המוסווית של האיסורים המיניים

המפתח להבנת המטרה המוסווית של האיסורים המיניים נמצא בביטוי " לגלות ערווה " , המופיע בכל האיסורים הקשורים לנשים ( פסוקים ו - יט ) . זיסקינד מציע הסבר נאה לשימוש בביטוי זה : [ המחבר ] התכוון שאיסורים אלה יהיו מוחלטים , ויחולו מעבר לחוקי האונס , הפיתוי או הבגידה ויהיו תקפים לכל החיים , הווי אומר , מרגע שנוצרה מערכת יחסים זו , על ידי לידה או נישואין , ושלא תיפסק במקרה של גט או מוות ... לפיכך חל איסור על גבר לקיים יחסי מין עם אמו החורגת לא רק בחיי אביו , אלא גם לאחר מות האב . הוא מנוע מקיום מגע מיני עם כלתו ועם גיסתו גם לאחר מות בנו או אחיו ( ומכאן שאין ייבום ) ... לא עוד תימסרנה נשים במשפחה מיד ליד ותהיינה לאשת איש או לפילגש . עתה יכלה אלמנה להינשא לכל גבר שתחפוץ , גם מחוץ למשפחה , או שהיתה חופשייה לבחור שלא לשוב ולהינשא ... החוקים האוסרים על גבר להינשא לאישה ולאחר מכן לשאת את אמ הּ , בת הּ או אחותה או לקחתן כפילגשים מונעים את המחזה הלא נאות של גבר שעובר מבת משפחה אחת של משפחת האישה לרעותה , ובכך שמים קץ לניצול ולמנהגי הפוליגמיה ( ויקרא יח , יז - יח ) . המחבר הכוהני ( או שמא נאמר מחבר ספר ...  To the book