|
|
השאלה הבסיסית שיש לשאול היא מדוע התיר המקור הכוהני את אכילת הבשר לנוח אך לא לאדם הראשון , שצווה במפורש להיות צמחוני ( בראשית א , כט ) . האם היתה מסורת מוקדמת יותר שאכילת בשר מציינת שלב מאוחר יותר בהיסטוריה האנושית ? האפוס המסופוטמי " עלילות גילגמש " היה יכול להיות מוכר לעם ישראל , ולסיפור זה יש שורשים החודרים מבעד לסיפור המקראי לתקופה שלפני המבול . המפתח להבנת השפעתו של אפוס זה הוא הרעיון שאחרי המבול " מו רַ אכם וחתכם יהיה על כל חית הא רֶ ץ ועל כל עוף השמים " ( שם ט , ב ) . ומכאן שקודם למבול לא היו בני האדם רק צמחונים , אלא שהיו גם ידידיהם של בעלי החיים , אך משהותר הבשר היו בני האדם לציידים . וכך מסופר ב " עלילות גילגמש " : ָ רו ( וה , את אנכדו , הצביות , ותשעטנה , ב ֶ המת השדה נסה מפני בשרו ... והוא קנה דעת , הוסיף תבונה ... הקדשה אמ רָ ה אליו , אל אנכדו : " חכמת , אנכדו , כמו אל היית , מדוע עם העדר תשעט בשדה ? " . ( בימים הרחוקים ההם , עמ ' 193 שורות , 207 - 196 בדילוגים ) לחם שמו לפניו , השתאה ויבט ויתבונן . לֹ א ידע אנכדו , לאכל לחם . ( שם , עמ ' 199 שורות 46 - 40 ) תבניתו של אדם ה...
To the book |
|
|