|
|
בכל יום מימות השנה טימאו חטאיהם של בני ישראל את המקדש . האדוקים שבעם אמנם הביאו קורבנות חטאת שהיו יעילים בעצם כפרתם על טומאה שמקורה בשוגג . אך מה באשר לחוטא במזיד ובעזות מצח ? חטאיו של חוטא כזה חדרו לתוך קודש –הקודשים וטימאו את כיסא הכבוד עצמו , ובכך איימו על קיומו של העם . ואולם מזיד היה מנוע מלהקריב קורבן , ואיך יטוהר אפוא המקדש ? התשובה היא " סדר יום הכיפורים " , היום שבו הכוהן הגדול שם נפשו בכפו ונכנס לקודש – הקודשים — מקום שהכניסה אליו אסורה לכל בני אנוש — ומטהר אותו מבעד למסך עשן . אחר כך הכוהן הגדול יוצא , מעביר את הטומאה שאסף ואת כל חטאי העם שהתוודה אל ראשו של שעיר חי , ושולח את השעיר לעזאזל , אל הישימון . הרקע לדרמה של טיהור המקדש מופיע בפרק ד , נושא א .
To the book |
|
|