|
|
עתה אפשר לחזור לשאלה שהציגה השרירותיות לכאורה של איסורי מאכלות : למה בעלי חיים אלה ולא אחרים ? למה נאסרו דווקא הארנבת , הגמל והחזיר מבין הולכי על ארבע והסרטנים מבין יצורי המים ? כאן אנחנו פוסעים בדרך חתחתים . עד עתה חקרנו את מערכת דיני הכשרות כמקשה אחת , כפי שקודשה במקרא , ואילו עכשיו אנו מתבקשים להרחיק מעבר למקורות המקראיים ולהתחקות על המקור הנפרד של כל אחד מאיסורי מאכלות . למען האמת , משימת בילוש זו אינה ניתנת לביצוע , שכן העקבות אובדים בחולות הזמן הבלתי מתועד . גם אם אפשר לאתר כמה מקורות באי – אלו איסורים פרימיטיביים , הממצאים שלנו עלולים להטעות יותר מאשר להועיל . ייתכן שהגורמים שהביאו לידי איסור אכילה כלשהו לא יוכלו להסביר את הכללתו במערכת דיני הכשרות אחר כך , אולי הוא פורש באופן חדש כדי להתאים אותו לסכמה האתית . אך עם זאת אפשר לדבר בביטחון – מה על אחד הגורמים המקוריים הללו , ומחקר נוסף אולי אף יוכיח שזהו הגורם החשוב מכול : מדובר ב נחישות לייחד את בני ישראל מן העמים האליליים שכניהם . בידודו וזיהויו של הגורם הזה התאפשרו בזכות שלמותה של הבלשנות ההשוואתית כדיסציפלינה מדעית , כפי שהיא ...
To the book |
|
|