ד. קדושים תהיו — חלק א

בכל ארבעת המקורות שבהם נמנים המזונות האסורים ( שמות כב , ל ; ויקרא יא , מד - מה ; כ , כב - כו ; דברים יד , כא ) הקדושה כרוכה בהגבלות . יתרה מזאת , מי שאוזנו רגישה לחזרות , יגיב לארבעת הפסוקים הללו . הטו אוזן לנאמר בויקרא יא , מד : " והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני " . בתוך שש המילים האלה , שלוש מכילות את השורש קד " ש , ושורש זה מופיע עוד פעמיים בפסוק הבא . לא להרבה חוקים בודדים במקרא מוצמדת הדרישה לקדושה , ומהם אף לא אחד , פרט לאיסורי מאכלות , אינו מכיל את ההדגשות והחזרות הקצובות שאנו מוצאים כאן . המקרא מתאמץ אפוא לספק נימוק לדיני הכשרות יותר מאשר לכל ציווי אחר . אך מאחר שהנימוק — קדושה — פורש בצורות מגוונות כל כך , אין ביכולתנו לתפוס את מובנו המדויק . הן האיסור על הדם והן השחיטה הכשרה מתאפיינים , כפי שראינו , בעיקרון מוסרי אחד , ומכאן אפשר להניח שגם לאיסורי אכילה , כחלק מאותה שיטת כשרות , יש שורשים מוסריים . אך לא לנו השערות וניחושים , ומתבקשת בדיקה , ולו גם חטופה , של מושג הקדושה המקראי . שוב עלינו להיעזר בהכרת הסביבה האלילית הקדומה של עם ישראל כדי להבין הן את המורשת התרבותית המשות...  To the book