פרק י התוצאה הטרגית

עדיין עומדים אנו ביום השמיני . הכוהנים הקריבו את הקורבנות ( שם ט , ח - כא ) אך טרם אכלו אותם ( שם י , יב - כ ) . נדב ואביהוא , בניו הגדולים של אהרון , שעל פי המסורת האפית ( ; JE שמות כד , ט - יא ) היו שניים בחשיבותם למשה ואהרון ומדרגתם היתה גבוהה אף ממדרגתם של שבעים הזקנים , ביקשו להעלות קטורת בלהיטותם לכהן בקודש זו הפעם הראשונה , אך טעו טעות גורלית : הם הומתו בו במקום . אותה אש אלוהים שאכלה את זבחי ישראל ( ויקרא ט , כד ) ואישרה בכך את תפקידו של אהרון ככוהן הגדול אכלה ואיכלה את בניו של אהרון באותו יום , במהלך אותו טקס . פסוקים נבחרים ] י , א [ מחתות לקטורת נזכרות בדיווח הכוהני ( ראו להלן ) , אך במקרה של נדב ואביהוא הכתוב מציין גם " איש מחתתו " , כלומר זה היה רכושם הפרטי ולא רכוש המקדש . עם זאת אין להסיק שמנחת קטורת לא היתה קבילה בפולחן הרשמי . היו כנראה מחתות למטרה זו , כפי שאפשר להסיק מהציווי לאהרון בשתי הזדמנויות , להבעיר קטורת על " המחתה" ( שם טז , יב ; במדבר יז , יא ) . יתרה מזאת , אפשר שכתובים ( ממקורות לא כוהנייים ) רומזים להעלאת קטורת מחוץ לקטורת שהובערה פעמיים ביום על המזבח הפנ...  To the book