קורבן החטאת — ו, יז-כג

] ו , יט [ הכהן המחטא את הּ — הכוהן המקריב אותה כקורבן חטאת . מילולית : הכוהן המבצע את טקס הטיהור , כלומר מסיר את טומאת המזבח באמצעות הדם . יש להניח שיותר מכוהן אחד שימש בכל קורבן . אין ספק שבמקדשים קדומים , פשוטים יותר , היה כוהן אחד מטפל בקורבן מתחילת הקרבתו ועד סופה , ואפילו במקדשים גדולים יותר היה די במשפחה אחת של כוהנים לנהל ולבצע את הפולחן כולו . רק במקדש בירושלים שימש צוות גדול של כוהנים , שהיה צורך לחלקו ל " מחלקות " ול " בתי אבות " ( דברי הימים א כד ) . ] ו , כא [ המקרא נאלץ להתיר את התפיסה הסותרת שקורבן החטאת , המשמש לטיהור המקדש מטומאותיו , יכול להיות בעת ובעונה אחת קורבן קדוש מאוד וגם מקור לטומאה . סתירה דומה נוצרת בנוגע לחפצים שנגעו בקורבן החטאת , נושא הפסוק : אף על פי שהחפצים שנגעו בקורבן החטאת טופלו כאילו הם טמאים , הם נחשבו לקדושים . כלומר חפצים אלה הפכו או נשארו רכוש המקדש מפני שהתקדשו , אך הם טופלו כטומאות : בגדים שהוזה עליהם דם כובסו , כלי נחושת קורצפו ונשטפו , וכלי חרס נופצו והושלכו ( או נקברו ) . ] ו , כב [ כל זכר בכהנים יאכל את הּ — לכאורה , אמירה זו סותרת את הקוד...  To the book