|
|
— קורבן העולה נותן מענה לכל הצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים שאפשר להעלות על הדעת . מכאן אפשר לשער שבמקורו זה היה הקורבן היחיד , לבד מקורבן השלמים שהמקריב והכוהנים היו נהנים מבשרו ( ראו פרק ג ) . ואולם עם הקמת המשכן , ואחר כך המקדש , היה חשוב ליצור קורבנות מיוחדים כדי לטהר את המקדש ואת קודשיו מטומאתם ומחילולם ; ומכאן קורבנות החטאת והאשם ( פרקים ד - ה ) . לאחר שנוספו קורבנות אלה למערכת הקורבנות היו לקורבנות הכפרה המובהקים , ועם הזמן תפסו את תפקידו של קורבן העולה כקורבן הפרט . אפשר ללמוד שקורבנות אלה מאוחרים לקורבן העולה , לקורבן המנחה ולקורבן השלמים לפי שאין להם הסבר . הטעמים להקרבתם מובנים מאליהם , בשונה מטעמיהם של החטאת והאשם , שהכתוב מסביר אותם בפרוטרוט משום שלא היו ידועים ברבים ( דילמן ורייסל ) . מכאן שההתייחסות לכפרה בפתח הדברים המתארים את הקרבת העולה ( ויקרא א , ד ) משקפת אולי שלב מוקדם יותר בהיסטוריה של קורבן זה ( ראו איוב א , ה ; מב , ח ) .
To the book |
|
|