"עמנו צריך": ברנר והביקורת הרוסית

זיקתו של ברנר לספרות ולתרבות הרוסית היא זיקה מורכבת . בצד הבעת הערצה לאנשי הרוח הרוסים , יש בה גם ביטויי אירוניה ואפילו ביטול גמור כלפי סופרים והוגי דעות אחדים . יתר על כן , מבטו של ברנר על הספרות הרוסית לעולם איננו מבט מבחוץ , אלא מבט מיוחד מבפנים , בלא שישכח ולו לרגע אחד את זהותו היהודית . מפגשו הראשון , ואולי המשמעותי ביותר , עם הספרות הרוסית התרחש בעת שהייתו בהומל לאחר שכבר קנה לו ידיעה מספקת בשפה הרוסית . כמעט בכל מכתב של ברנר מאותם ימים הוא נדרש ליצירותיהם של הסופרים הרוסים שקרא או שהוא מתכוון לקרוא . הרמז הראשון שברנר לא רק קרא את יצירותיהם של הסופרים הרוסים אלא גם הפנים את משמעותם הוא חתימת המכתב לשמעון ביכובסקי בשם " האוניז ' ני והאוסקורבליוני " , החלכה והנדכא , הרומז , כמובן , לרומן של פיודור דוסטויבסקי " החלכאים והנדכאים " . במעשה הזה יש הצהרת הזדהות עם עשוקי החיים כולם , המרכזית כל כך ביצירתו של ברנר , יותר 1 י " ח ברנר , אגרות י . ח . ברנר , תל אביב : דבר , תש " א , עמ ' . 73 מאשר הבעת התפעלות גרידא מאמנותו של דוסטויבסקי . במכתבים אחרים לביכובסקי מהומל ברנר מפרט במדויק כיצ...  To the book