היחס לשיקול הכלכלי

התיעוש המואץ הביא עמו גם מודעות גבוהה להשפעותיו החברתיות . מודעות זו משקפת ניסיון מתמשך של אנשי הקיבוצים להתמודד עם סכנת אובדן השליטה על ההתפתחות הכלכלית שהתעשייה מביאה עמה , וכתוצאה מכך עיצוב חברה שאינה עולה בקנה אחד עם הרעיון המכונן של הקיבוץ וראייתו כהתיישבות שיתופית בעל מטרות לאומיות וללא מטרת רווח . בכנס של החוג הרעיוני המרכזי במפלגת העבודה , שהתקיים בתחילת , 1969 אמר יצחק בן אהרון , ערב היבחרו לתפקיד מזכיר ההסתדרות : " המשק ההסתדרותי אם עניינו איננו בתפקיד חלוצי , בפיתוח מבחינת סולם הערכים הלאומי והחברתי - לא יועיל שום דבר גם כשהוא יהיה רווחי ... למדינת ישראל עדיין דרוש מכשיר וכלי למילוי משימות פיתוח חלוציות שהן , אולי מבחינת הרווח , צריך לראות אותן לא במאזנים שנתיים אלא במאזנים היסטוריים ... " " לאחר הקמת המפעל נאלצו החברים לחפש ' מודוס ויוונדי ' , דרכים לדו - קיום של שתי מטרות שונות , הנחשבות סותרות - היעילות הכלכלית והדמוקרטיה , " נכתב במחקר בנושא " השוויון והדמוקרטיה בתעשייה הקיבוצית " , שנערך במסגרת קורס בסמינר אפעל , בשנת . 1983 " עם כניסת התעשייה לקיבוץ בצורה מסיבית , בשנו...  To the book