המפעלים האזוריים

התארגנותם של המשקים הקיבוציים לפעולה כלכלית וכספית משותפת במסגרת אזורית החלה עוד בשנות ה - , 30 בהמשך להתארגנותם המוניציפאלית לצורכי ביטחון וייצוג כלפי השלטונות . ארגוני קניות קמו בשנות ה - , 40 ונועדו לשרת את המשקים ביצירת מערכת קניות מרוכזת ויעילה , בצד פיתוח כלים פיננסיים להגדלת האשראי העומד לרשות החברים והוזלתו . מפעלים משקיים משותפים לצורכי ייצור או שירותים החלו להתפתח בסוף שנות ה - 50 והתחלת שנות ה - , 60 עם הכנסתם של גידולים חדשים בחקלאות , כגון הכותנה , והחדרת שכלולים טכניים שחייבו התארגנות של כמה משקים לצורכי הייצור והשיווק . במשך השנים התאחדו ארגוני הקנייה , המפעלים לעיבוד התוצרת החקלאית וארגוני השיווק לארגונים שנקראו " מפעלים אזוריים " . קיבוצים הצטרפו אליהם בתהליך הדרגתי , כדי ליהנות מיתרונות הגודל ומשיתוף הפעולה האזורי . הקיבוץ המאוחד קבע , מלכתחילה , יחס חיובי למפעלים האזוריים , תוך שימת דגש על היות המפעל האזורי חלק בלתי נפרד מהמערך המשקי וממערך העבודה של היישובים . גם בקיבוץ הארצי קבעו יחס חיובי להתפתחות השיתוף האזורי , תוך הסתייגות מענפי חקלאות אזוריים משותפים , ומהקמת ...  To the book