עבודה שכירה לאחר העלייה הגדולה

העלייה הגדולה של ראשית שנות ה - , 50 הציבה בפני התנועה הקיבוצית התלבטות עקרונית קשה . בן גוריון קרא לקיבוצים לקחת חלק בקליטת העולים על ידי הקמת מפעלים בבעלותם ובניהולם , והעסקת אותם עולים חדשים כעובדים שכירים . הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים נענו ללחץ והקימו מספר מפעלים גדולים , המבוססים על עבודה שכירה . הקיבוץ הארצי , לעומת זאת , סירב בכל תוקף לקחת חלק בכך , כיוון שלא היה מוכן לוותר על השקפת עולמו . עם זאת יש לציין שגם בקיבוץ הארצי הייתה בשנות ה - 50 מגמה של הקמת מפעלים גדולים יותר מאשר בעבר ( אם כי לא בממדים של המפעלים שהוקמו בתנועות האחרות ) ועלייה משמעותית ברמת העבודה השכירה . ביישובי הקיבוץ המאוחד היוו המחסור בכוח עבודה והמלחמה בעבודה השכירה במפעלים גורם מעכב לפיתוחה של התעשייה . הפעולה לחיסול העבודה השכירה הקיימת , אף שלא השיגה את מלוא מטרתה , בלמה את הרחבת התעשייה , מאחר והקיבוץ נמנע מהקמת מפעלים חדשים על בסיסה . בדיונים במזכירות הקיבוץ נדחו הצעות רבות להקמת מפעלים ולפיתוח התעשייה מחשש שלא יוכלו לבצען בעבודה עצמית . בעקבות כך נתעורר חשש שהקיבוץ יחדל להוות גורם רציני בתיע...  To the book