|
|
העניין של בעלי ההון בתעשייה הקיבוצית עלה עם ההתפתחות המואצת שחלה בשנים הללו . אף שלמשקים היה עניין בשותפות כזו בגלל המחסור בהון , הם התקשו לרוב להגיע להסכם עם בעלי ההון , מחמת השוני באינטרסים . במקרים בודדים התהוו קשרים , בעיקר על בסיס העברת ידע . היה גם חשש להסתבכות יתר בעבודה שכירה בשל השותפות עם ההון הפרטי . מועצת הקיבוץ המאוחד בבית השיטה , בדצמבר , 1961 החליטה כי " שותפות במפעל עם הון פרטי תיתכן רק במידה שהמפעל בנוי על עבודה עצמית , ובתנאי שהשותפות לא תהווה גורם להכנסת עבודה שכירה . הצעת שותפות עם הון פרטי והתנאים הכרוכים בה צריכים להיבחן על ידי מזכירות הקיבוץ וטעונים אישורה " . מקרים של שותפות עם בעלי הון הלכו ורבו . כבר בשנות ה - 50 הוקם מפעל העץ " לבוד " במשמרות מתוך שיתוף פעולה בין קיבוץ משמרות וג 'ו בוקסנבאום , ייבואן נשק שהיה גם הבעלים של " תעשיות רכב נצרת " . ב - , 1962 הועלתה הצעה לשותפות בין בית החרושת " לגין " ביגור לבין חברה אמריקנית . ההצעה הועלתה על רקע השינוי שחל בשוק האריזות מפח , שיצרה תחרות חריפה בתחום . החברה האמריקנית דרשה שותפות במפעל בשיעור של % , 30 וביגור קיב...
To the book |
|
|