הון פרטי

מראשיתה של ההתפתחות התעשייתית , נולד הצורך בוויתורים רעיוניים באשר לקשר עם ההון הפרטי , אך ההיענות לו באה בהדרגה . בוועידת יגור של הקיבוץ המאוחד ב - , 1933 הובעה הדעה כי יש לשלב בעלי הון פרטיים בתעשייה הקיבוצית כדי שזו תוכל לעמוד בתחרות עם התעשייה הפרטית בערים . הוועידה דחתה את ההצעה , וזו עלתה שוב בוועידה שנערכה ביגור בשנת . 1936 הפעם , אף שלא נתקבלה החלטה רשמית בעניין , זכה הרעיון לתמיכה ובפועל היו מספר מקרים של שיתוף פעולה , למשל בין עין חרוד ושער הנגב . החשש מפני השתלטות הון זר מנע מרעיון זה לתפוס תאוצה , ושיטת קרן הקיבוץ כמשקיע הייתה מועדפת . עם זאת , מצאו בעלי הון פרטיים את התעשייה הקיבוצית אטרקטיבית . לפי אחת העדויות המוקדמות , בשנת 1933 נסע אהרון ציזלינג להודו לבדוק אפשרות להקמת תעשייה לחומר בלתי שביר , המוכן מחומר גלם אותו ניתן למצוא בג ' ונגלים , במטרה להעבירה אחר כך לארץ ישראל . בשיתוף עם משקיעים פרטיים הוקמה בהודו קבוצת פועלים , מבין 25 , 000 יהודי הודו , ששימשה ככוח עבודה במפעל , והתחיל ייצור ניסיוני . היוזמה עוררה התלהבות בלב האנשים שהיו מעורבים בה , ולא ברור מדוע שבקה חי...  To the book