הוויכוח על משקל התעשייה במשק הקיבוצי

כפי שנתברר לעיל , יחסן של התנועות הקיבוציות לתעשייה היה מורכב . כתנועה בעלת השקפה לאומית ראתה התנועה הקיבוצית את היתרונות הלאומיים שיש בתעשייה לפיתוח המשק כולו וההתיישבות . בארץ היו תנאים לפיתוח תעשייה והיא נתפסה כ " צו חיוני ותנאי לקיום העלייה וההתיישבות " . עם זאת , הפלגים השונים בתנועה הקיבוצית תפסו אחרת את תפקיד התעשייה בקיבוץ : בקיבוץ המאוחד התאימה התעשייה מבחינה אידיאולוגית לתפיסה המרקסיסטית של " אחדות החקלאות , המלאכה והחרושת " , ומבחינה מבנית סייעה להקמת יישובים גדולים ובהם מספר גדול של אנשים ומקומות עבודה . לכן תמכה התנועה בהקמת תעשייה במשקים . במועצת היסוד של הקיבוץ המאוחד ב - , 1927 התקבלה ההחלטה שניסחה את יסודות הקיבוץ , ובה נאמר בסעיף 2 א ' : " יסודות משקי הקיבוץ שלפיהם יוצר הקיבוץ יישובים חדשים , מכוון את יישוביו הקיימים ואת אלה המצטרפים אליו : יישוב גדול , איחוד החקלאות , החרושת והמלאכה , איחוד המשק העצמי והעבודה השכירה , הספקה עצמית מקסימלית ופיתוח ענפים לשוק , הרחבת המשק לשם קליטת החברים , קביעות החברים והמתיישבים . " התפיסה האידיאולוגית בתנועת הקיבוץ הארצי הייתה גם כן...  To the book