|
|
האשראי המרוכז החל לפעול בשנת תשכ " ד ( , ( 1964 כאשר בתחילתו השתלבו בו 9 קיבוצים . ( 32 ) ההצטרפות למערכת האשראי המרוכז גדלה בקצב מהיר , בתש " ל היו בו 133 קיבוצים ובתשל "ו 201 קיבוצים , שהם כמעט כל הקיבוצים שלא טופלו על ידי הסוכנות היהודית . מערכת האשראי המרוכז הוקמה על רקע המשבר במשקים החקלאיים , ראשית התיעוש בקיבוצים וקשיים כספיים רצופים . לפי תכנית האשראי המרוכז כל משק הוצמד לבנק אחד מוגדר ( 33 ) ורק דרכו הוא ניהל את פעילותו הפיננסית ואת כל פעילותו המשקית . פיתוח ומימון המשק היה צריך להיות מוסכם על משרד החקלאות , על הבנק ועל המשק . לאשראי המרוכז צורפו כל המשקים שהוצאו לביסוס על ידי הסוכנות , ובמסגרתו הצטרפו לקיבוץ כשותפים לעצה , התנועות וכן הגורמים הממשלתיים ( החקלאות והאוצר ) והבנקים . לא מדובר היה בפיקוח אלא בשותפות לאחריות כאשר הקיבוצים בעצמם נושאים בעול הביצוע . לפי כללי התכנית , משרד החקלאות והבנק המרכז של היישוב החקלאי ( 34 ) צריכים היו לדאוג לצורכי האשראי של המשק לפי תכנית מקורות ושימושים מוסכמת מראש . כל משק חויב לערוך תכנית חמש שנתית ובעקבותיה תכנית שנתית שתגדיר בין היתר ...
To the book |
|
|