|
|
מימון המוסדות המיישבים של ההסתדרות הציונית היה תנאי הכרחי להקמת הקיבוצים וביסוסם . השינויים בהיקף הכספים שהעמידו המוסדות בא לביטוי בדוחות של ההסתדרות הציונית ומוסדותיה , והוא היה פועל יוצא מיכולת גיוס הכספים שלהם . הנתונים המופיעים בתקציב הציוני לפעילות בארץ ישראל , מ 1918 ועד 23 ) , 1939 ) מראים ( בכסף ובאחוזים ) כי בשנים 1925 ועד , 1939 הוצאו באופן קבוע יותר מ % 30 מהתקציב להתיישבות חקלאית . בהמשך , הירידה בהיקף סך כל המקורות והפעילות של המוסדות הביאה גם לירידת ההקצבה להתיישבות החקלאית . בעקבות הירידה בהכנסות קרן היסוד בשנים , 1933 - 1930 כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי , נעשו קיצוצים בתקציבים , אולם מספר סעיפים ובעיקר סעיפי ההתיישבות החקלאית היו מוכרחים להישאר בהיקף שימנע שיתוק והתמוטטות יישובים חקלאיים שלא הגיעו לגמר ביסוסם . ( 24 ) כדי לעמוד בקשיים נאלצו הסוכנות היהודית וקרן היסוד לקחת הלוואות ובדרך כלל לזמנים קצרים . עד שנת 1934 הצטברו החובות של הסוכנות היהודית וקרן היסוד לסך של 570 , 000 לא " י , ומתוכן 200 , 000 לא " י שמועד פירעונן חל בשנה השוטפת . הלחץ הכספי על המוסדות הביא אות...
To the book |
|
|