|
|
רעיון ההתיישבות העובדת על שתי צורותיה היסודיות , הקבוצתית והמושבית , ( 12 ) נולד בעלייה השנייה , אולם רק בעלייה השלישית הפך לנחלת הרבים . ב , 1921 נרכשו בעמק יזרעאל כ 60 אלף דונם קרקעות על ידי הקק " ל . בקונגרס הציוני השנים עשר שהתכנס בקרלסבד שבגרמניה , בספטמבר , 1921 הוחלט על ההתיישבות בעמק יזרעאל ואושרו להתיישבות החקלאית 225 , 000 לי " ש - כ % 30 מכלל התקציב לעבודה בארץ ישראל . ( 13 ) על יסוד תקציב זה תוכננה ההתיישבות בעמק , אך בפועל הועמד לרשותה רק שליש מהסכום שהוקצב . בזכות רכישת הקרקעות וההחלטות על ההקצבות הכספיות החל תהליך ההתיישבות בעמק על ידי קבוצות , מושבי עובדים ומשק קיבוצי גדול , וההתיישבות העובדת זכתה להישגים גדולים והפכה לדרך המלך של ההתיישבות היהודית על אדמות הקק " ל . בשנים אלה נוסדו בעמק יזרעאל , בכספי התקציב הציוני : שני מושבים ( נהלל וכפר יחזקאל ) , שלוש קבוצות ( גבע , גניגר וחפציבה ) , משק קיבוצי גדול ( עין חרוד - תל יוסף ) וקיבוץ השומר הצעיר - בית אלפא . ב , 1922 הורע מצבו הכלכלי של גדוד העבודה . חוסר העבודה גרם למצוקה בכל הפלוגות , נוצרו גירעון כספי וחובות מעיק...
To the book |
|
|