זיכרון אוטוביוגרפי:

ימים רבים הגיתי בציפור , עליה היו כל מחשבותיי , ואם גם קברה נשכח זיכרונה לא ימוש מקרבי כי בלבי הקימותי מצבה לצפור , זיכרון כאב מצבתה . בין זיכרונותיו של ש " י עגנון קיימת הציפור המתה והיא כמצבה בזיכרונותיו . ניתן לפרש כל יצירה בדרכים שונות , בביטויו של האני היוצר הנעזר במערכת המושגים שלו ובזיכרונותיו . גם את שירו של עמיחי ניתן לקרוא כביטוי ארס - פואטי וכן כביטוי אוטוביוגרפי של זיכרונות . הפה הזועק היה קיים במציאות של מלחמות אותן עבר יהודה עמיחי . פה זועק זה אינו הפה בשיר , אלא " הפה " של זיכרונות שחרוטים בדובר השירי . זיכרונות אלה ניתן להמשיל לקופסה סגורה , עד שמתעורר הזיכרון והיא נפתחת . כאשר ה " קופסה " נפתחת אין היא עוד ברשותו של הזוכר - יוצר אלא עוברת לרשות הכלל . מכאן שכל קורא יכול לפתוח " קופסה " זו ולפרש אותה כרצונו . לֹ א ה פּ ע וּ ר , לֹ א ה צּוֹ עק , לֹ א זה בּשּׁ יר , א לּ א ה פּ ה המס גּ ר וה נּוֹ רא , א שׁ ר מצא וּ מ תּ חת הריס וֹ ת העיר , א וֹ ת וֹ נ שׁ מע עכ שׁ ו וה וּ א יקרא [ ... ] וּ כבר בּ יתנ וּ כּ קפסה א שׁ ר , בּ כח , פּ תח וּ א וֹ תה – סג וּ רה היתה זמן רב – וה מ...  To the book