|
|
בשער הספר הצגתי את עמדת גרשם שלום ; הוא אמנם " משוכנע " כי " התיאוריה החברתית היחידה בעלת המשמעות - גם המשמעות הדתית - היא התיאוריה האנרכיסטית " , ואיש מבין כל התומכים ברעיון האנרכיסטי - הדתי שהוזכרו לאורך החיבור כאן , לא התבטא בניסוח כה חיובי ומרחיק - לכת כמוהו . אבל שלום הוסיף ואמר : " אך היא גם התיאוריה הפחות אפשרית מבחינה מעשית " . שאלה דומה הפנה אליי בטובו גם ברוך זיסר : " האידיאל האנרכיסטי " , כך טען , מקובל בעצם על - ידי רבים , אם לא על -ידי הכול : " כי מי יכול להתנגד לחברה מוסרית , יצרנית , הרמונית , רודפת שלום וכדומה ? " וסיים בציינו , כי ה " אנטי - אנרכיסטים " לא מסתייגים מהאנרכיזם הדתי עצמו , אלא מאי - היכולת לממש אותו בפרקטיקה , והם מסתייגים גם מהסכנות הכרוכות בו . שאלתו מאתגרת , וניתן להשיב עליה שאכן בישראל של היום קיימים תחומים שונים ( חברה , דת , כלכלה ) , הנושאים סימנים ראשונים של " הפרטת " המדינה לטובת החברה והקהילה . למשל , חיפוש אחר איזונים בין השלטון הממלכתי הריכוזי ובין השלטון המקומי , כדי שכוח היררכי אחד לא ישתלט על משנהו . כך ב " דו " ח ועדת זנבר " , פרופ ' דניאל...
To the book |
|
|