לקראת סיום יש לשאול , מהו - בעצם - עיקרו של המושג " אנרכיזם יהודי דתי " , זה המסתייג מן המדינה , או מן הכוח המשחית שניתן לה , ולכן תובע את העברת האחריות ( במילואה או בחלקה ) לחברה ולאזרחים הבונים אותה ? האם ניתן לתמצת מושג ארוך ונפתל זה , שהקדשתי לו מעל שמונה מאות עמודי מחקר , במשפט אחד ? ואכן דומני , שהמושג ניתן לתמצות במשפט קצר בן שלוש יתדות : חירות , אחריות , קהילה . ראשית , החירות - היא עיקר גדול בחיי האדם , המאפשר את התפתחותו האישית , ובמקביל - מאפשר וגם מזרז את תיקון סביבתו הקרובה ואת " תיקון העולם " בכלל . שנית - לקיחת אחריות ; שבמפנה מן המדינה אל הקהילה ואל האדם , חשיבותה לאין ערוך ( ובשתיהן , בחירות ובאחריות , עסקנו בפרק יד ) . ושלישית , הקהילה - זו המאפשרת חיים של יחד אנושי וחיים של ערך ( ובה דנו בפרקים יח - יט ) . על החירות בימינו רבים מזהים את הדת עם השעבוד , בעוד שלאורך חיבור זה טרחנו לציין את ההיפך : את הדת היהודית כמקורה של החירות , האישית והלאומית . את מגמת החירות במסורת היהודית היטיב לנסח גם הרב פרופ' נחום רבינוביץ , ראש ישיבת ההסדר " ברכת משה " שבמעלה אדומים , כשכתב א...
To the book