|
|
הרב ד " ר יעקב הרצוג ייחד פעם את הדיבור על תודעת הזיכרון היהודית בת שלושת אלפי השנה . הוא פנה אל כמה מידידיו הסינים ושאל אותם : אילו קונפוציוס היה קם מקברו בפקינג , " האם אצל העם הסיני של היום קיימת איזו הזדהות אינסטינקטיבית מיידית עמו ? האם הוא כאילו לא מת , כאילו חי בקרבם " ? ידידיו קיבלו את השאלה ברצינות גדולה , הקדישו כמה ימים לבירורה , חזרו אליו ואמרו לו : " לא " . כלומר : קונפוציוס נערץ כמובן על הסינים של היום , אבל לא " כחלק של חוויית יום - יום של תודעת העם שבתוכו חיו " . לעומת זאת , לדברי יעקב הרצוג , תודעת הזיכרון של עמנו גדולה עד מאוד . אילו , דרך משל , היה רבי עקיבא קם מקברו ומתהלך בינינו , מיד היו יהודים רבים מקיפים אותו בחבילות של שאלות : איך היה המרד , ומה יחסו האישי לבר - כוכבא , וכיצד ראה את חורבן המקדש ? והיהודים היו משיחים עמו על הדו - שיח שבינו ובין אלוהי ישראל , ועל הדו - שיח שלו עם אומות העולם ; " כאילו מעולם לא נעלם מקרבנו " , ורק תמול שלשום נפרדנו ממנו לשעה קלה . הערכה זו הולמת את קריאתנו הספרותית וההיסטורית את התנ " ך , את התלמוד ואת הספרות היהודית שלאחריהם . לפ...
To the book |
|
|