פרק יא: תודעה "אנרכיסטית" בהגותם של חכמי ספרד בימי הביניים: דון יצחק אברבנאל, רבי אברהם בן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי משה בן מימון

מבוא פרק זה ערוך באופן חריג , וצריך הסבר . הפרק תוכנן מלכתחילה להתבסס רק על הגותו של דון יצחק אברבנאל , שכבר יצא טיבו בעולם כאנטי-מלוכני מובהק , ובהתבססי בעיקר על מחקריהם הידועים בנידון של חוקרים כמו יצחק בער , אבי רביצקי וזאב הרוי . הסעיף על ראב " ע נולד באקראי , בשלהי קיץ תשע " ב , כשראה אור הספר תיאוקרטיה והומניות : העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של אברהם אבן עזרא , מאת ד " ר מנחם רצון . כאשר עמדתי על טיבו של הספר , ששתי עליו כמוצא שלל רב , הן בגלל מה שנכתב בו על בן עזרא עצמו והן בשל המשותף שמחברו מוצא בין ראב " ע ובין דון יצחק אברבנאל . אימצתי את עיקרי דבריו של רצון ( מתוך שיח עימו ) , וצירפתיו לפרק . בשלב סופי של עריכת הספר נולד סעיף חדש : על הגותו של ריה " ל , כתוצאה ישירה מניתוח שהציגו יעקב בלידשטיין וזאב הרוי ; ואילו הפרק על הרמב " ם ( המפתיע , יש להודות ) נולד באחרונה ממש , כתוצאה של קריאה חוזרת שלי ב " הלכות מלכים " לרמב " ם ( ובהשראתו של הרב שג " ר ) . על כן היה נכון בעיניי לזמן לפונדק אחד ארבעה חכמים גדולים אלה לא בסדרם הכרונולוגי ( וכפי שהיה ראוי ) , אלא בסדר שבו עלו ו...  To the book