א. בפילוסופיה היוונית הקלאסית

ישנם שמצאו ממד " אנרכיסטי " בפילוסופיה היוונית . בסוף המאה ה - 4 לפנה " ס החלו תהליכי התפוררות של העיר - מדינה היוונית . ההתפוררות יצרה לא רק חוסר ביטחון כלכלי ומדיני , אלא גם ריק מוסרי , ותגובותיהן של כמה אסכולות פילוסופיות משקפות זאת - האקדמיה חדלה להדגיש את תורת המידות ( אתיקה ) והפכה ספקנית והאפיקוראים ( Epicureans ) הציעו את תורות ההדוניזם והפרישות , כעולה מהגותו של אפיקורוס . דעותיו של זה על המדינה היו פרי זמנו - התקופה הקלאסית המאוחרת והתקופה ההלניסטית , שבה קם ארגון חדש על חורבותיו של ארגון מדיני ישן של " עיר - מדינה " , הוא המונרכיה ההלניסטית , שהייתה מקור לפשיעה גלויה וחסרת - בושה של שליטים עריצים , אשר שללו מהאזרח את תחושת הביטחון האישית שלו , וגורלו היה נתון בידי כוחות שרירותיים שלא הייתה לו כל השפעה עליהם . יתרה מזו : " הוא נעשה חסר - אונים ותלוי לחלוטין במדיניות שלא היה שותף בעיצובה ובקביעתה " . מסקנתו של אפיקורוס הייתה , שיש להעדיף חיי אזרח פשוט על חייהם של פקידי המדינה . דהיינו : להיות אזרח אדיש לגורל המדינה , שאינו נוטל חלק בעניינה ובניהולה . על רקע זה גם באה לעולם אמר...  To the book