שאלה זו , שלכאורה היא אבסורד גמור ( בהיותה מנוגדת למסורת היהודית המוצקה והממושכת והרואה בקיום המקדש ברכה רבה , ובחורבנו - אסון נורא ) , עלתה על לבי לאחר קריאה חוזרת בפרק זה ( פרק ז ) על גודל מהפכותיו הרוחניות הכבירות . לאחר התחבטות כואבת עם עצמי , בשנת תשע " ג , לפני צום י "ז תמוז ( שבו נבקעו חומות ירושלים , ושלושה שבועות לפני שריפת המקדש ) הפניתיה אל חבר קרוב , פרופ' חלקם הדומיננטי של היהודים בכלכלת העולם בימי הביניים ועד לעת החדשה . התזה שלו היא שידיעת היהודים קרוא וכתוב , כמצווה דתית של " ושננתם לבניך " , השיגה יתרון בולט על העמים שבקרבם חיו , והפכו את הידע ליתרון כלכלי מוכח ( אקשטיין , המיעוט הנבחר ) . ראו עליו בהערה , 100 בסוף פרק ו , לעיל . 206 בארון , היסטוריה , עמ ' . 129 - 128 רבן גמליאל השני חי בסוף המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה . היה נשיא בתקופה הקריטית שלאחר חורבן הבית השני , וחשיבותו רבה לייצוב ההלכה ולעיצובה , בשעה קשה זו . 207 ראו גם גפני , יבנה , עמ ' ; 9 לאו , חכמים , עמ ' . 35 - 28 זאב ספראי , כדלקמן : לזאב , שלום . בהתחשב בטובה הגדולה שצמחה לעם היהודי ממפעלו...
To the book